שבע מידות רעות

מאיה ערד

הוצאת חרגול

למרות "חגיגת" הביקורות הטובות סביב הספר התאכזבתי ממנו (חנה הרציג כתבה עליו בעיתון הארץ: "מבריק", ..."רומן הממוסגר בקפידה בתוך מתכונות ז'אנריות ששימשו במיטב הספרות האנגלית").. למען האמת ציפיתי להרבה יותר -אהבתי את 2 ספריה הקודמים ("מקום אחר" ו"עיר זרה וצדיק נעזב") כמו כן קראתי באופן שטחי כמה עבודות של מאיה ערד בנושא בלשנות ערד היא בלשנית המתגוררת בקליפורניה (בעלה הוא פרופסור רויאל נץ) ואין ספק בכך שההוויה האקדמית נושאו של הספר נהירה לה מ"בפנים".

7 המידות הרעות הוא מושג הלקוח מהמחשבה הנוצרית (שבעת חטאי המוות של הנצרות ) ערד עושה "סיבוב" על הרעיון הזה ומכנה כל פרק בשם מידה רעה אחת; אטיות, שנאה, בטלה, בורות, כפיות טובה, קנאה וחמדנות. כל פרק עוסק בגיבור משלו ומידה רעה שלו.

גיבורי הרומן הם 4 אנשי אקדמיה בארה"ב מרצים ישראליים ואמריקאים המתחרים על משרה באוניברסיטה יוקרתית וכל מי שמצוי בעולם האכזר הזה של האקדמיה יודע שלתחרות כזאת אין חוקים ואין אלוהים. שלושה חוקרים יחרצו את עתידם של המועמדים. מי יקבל את המשרה? מכאן הכל צפויי תככים, אכזבות, מאבקים, צרות עין, קנאה וכל מה שקשור בפוליטיקה של התחרות.

הספר מנסה להיות “היברידי” מעין יצור כלאיים של שתי שפות ושתי תרבויות . אנגלית ("אמריקנית") ואמריקה לעומת עברית וישראל רעיון מצוין אם עשויי כהלכה. אבל עבור מי שחיי באמריקה ובקיא בעולם האקדמיה שם, ספר זה אינו מחדש דבר ואפילו משעמם. ומי שלא מצוי בהלכות החיים של אמריקה ובעיקר בדינמיקות הפועלות בעולם האקדמי עבורו הספר סתום ולא מובן.

זיידי סמית היא דוגמה טובה של כתיבה מעמיקה ומעניינת בנושא דומה ("על היופי" מאת זיידי סמית). גם הבחירות השפתיות של המחברת לא נהירות לי. למה חלק מהמילים והביטויים מופיעים כתעתיק (טרנסליטרציה) וחלק מהם בשפה האנגלית עצמה. מה ההיגיון שעומד מאחורי בחירות אלו? אני בטוחה שלמאיה ערד כבלשנית יש הסבר לכך. נכון הוא שיש מילים (או מושגים) באנגלית שתועתקו לעברית ואפשר להבין למה, ברובם שמות, שמות מאכלים ןמקומות, או ביטויים שהשתרשו בתרבות הדיבור הישראלית.

ואם כבר מזכירה אוכל ושמות מאכלים מוכרחה לציין שבערך חצי מהספר הזה דן בענייני מזונות - האם יש פה טיפול סמוי בנושא של הפרעות אכילה ? או סתם אובססיה של המחברת?

והנה מעט ממה שאנחנו אוכלים בספר הזה: פלאפל, לאטה, קפוצ'ינו, (עם קינמון או אגוז מוסקט) עוגיות בראוני, עוף בציפוי פריך, תבשיל טמפה אינדונזי, תפוחי אדמה בחמאה, מקרוני עם גבינה, צלעות, טוסט, תותים , ריבת אוכמניות, קרם פרש, חביתה, נקניק, פנקייק, עוגיות אוריו, חומוס, אלכוהול, משולשי פיצה ועוד ועוד אין סוף לרשימה... אני מקווה שאתם לא רעבים לי היה קצת קשה לבלוע את זה ביחד עם ספר לא כל כך מוצלח- חבל.

1