הים מאת ג'ון באנוויל
מקס מורדן חוזר לכפר ליד הים .
אשתו נפטרה ממחלת הסרטן והוא מחליט לא להישאר במעונו צפון הזיכרונות הוא עובר להתגורר באותו הכפר בו בילה את חופשותיו כילד עם הוריו.
ברור שהחלטתו לחזור לאותו מקום אינה סתמית זהו המקום בו ההווה נשזר עם עברו. כמו גלי הים כך יציפו אותו הזיכרונות. לים משמעות ונוכחות רבה בספר - הוא דומיננטי מציב גבולות בין הברור למסתורי בין חלש- חזק- נצחון והפסד בנוסף יש לו אפקט אטמוספרי רב כוח.
הסיפור חג סביב משפחת גרייס – שכשמה "חסד" או אצילות כך היא נחזית בעיניו של הילד מקס מורדן. משפחה אמידה שבאה לנפוש בבית הארזים לעומת מקס שבילה את חופשות הקיץ באותו הכפר אך בצד "הלא נכון שלה" בבקתה קטנה "שנראתה כמו דגם עץ של בית קטן" בה התקרות מצופות נייר זפת ואמא מבשלת על פרימוס... אמו היא האנטיתזה של גברת קוני גרייס היא עבת בשר לא יודעת לשחות והיתה מוכנה להתרחץ או להתפלש רק במים הקרובים לחוף. לעומתה גברת קוני גרייס היא אשה "פיסית" חושנית כמעט שדה- מושא הערצתו החושנית של ילד מתבגר.
בני משפחת גרייס מונים גם את אב המשפחה,שמרטפית ותאומים בן ובת.
לגבי המספר- מקס הם יצורים מעולם אחר ועל רקע זה נוצרת שם בקייץ הזה מערכת יחסים והשתלשלות של מאורעות שלא יעזבו אותו לעולם-הוא מנסה בכל הכוח לשחזר את זיכרונותיו אף שלעתים אינו בטוח אם קיים באמת דבר כזה או שכל מהלך נברא מחדש. במשך כל קריאת הספר קיימת תחושה עמומה של אסון או שמשהו רע יקרה כאן. הרבה סימנים מטרימים גורמים לתחושת ה"אי נחת" הזאת. התאומים מזכירים שדים יש בהם משהו דמוני - הבן חרש ומשמיע קולות מוזרים והבת קלואי קצת מנותקת מהמציאות תמיד בודקת את גבולות המותר והאסור.
בנוויל ידוע בשפתו העשירה- גם בספר הזה היא מופיעה בכל הדרה . הספר זכה בפרס הבוקר היוקרתי באנגליה לשנת 2006 והוא מומלץ ביותר.
No comments:
Post a Comment