אוסטרליץ מאת וו.ג. זבאלד

שם הספר מטעה מי שלא יודע עליו ולא כלום מייד משייכו לקרב "אוסטרליץ" המפורסם. ואכן כאשר המלצתי עליו בפני חברה ענתה היא: "ספרי היסטוריה לא מעניינים אותי"..... ואולי "טעות" זו היא בעצם מפתח להבנת הספר.

ז'אק אוסטרליץ היה בן חמש כשהוברח על ידי הוריו מפראג לאנגליה. הוא גדל בביתו של כומר בווילס –קיבל זהות חדשה וגדל ללא זיכרון של ילדותו המוקדמת. עלילת הספר מורכבת מפגישות בין ז'אק אוסטרליץ הבוגר שלימים נעשה היסטוריון של הארכיטקטורה ובין המספר. הסיפור שנודד בין עבר להווה טווה היסטוריה אישית ביחד עם מאורעות היסטוריים אמתיים.

נכון הוא שאין כאן סיפור אודות הקרב הידוע שהתרחש ב-1805 אבל בהחלט יש כאן סיפור סוחף ומרגש על הקרב הפרטי של ז'אק אוסטרליץ -מלחמתו האישית על זכות הזיכרון- לזכור ולספר את סיפורו האישי שהלך כביכול לאיבוד.

וו. ג. זיבאלד נחשב כאחד מהסופרים החשובים ביותר של תקופתנו כתיבתו היא היברידית משלבת טקסט ביחד עם מסות- כתיבה פיוטית- לוג מסעות -ביוגרפיה -היסטוריה ותצלומים שונים.

בספר הזה זיבאלד מטפל בנושאים החמים ביותר של זמננו – זכרון- זהות- גלות- שואה.

זיבאלד נולד בגרמניה אביו היה שבוי בצרפת וחזר הביתה בשנת 1947 אל בנו בן השלוש הוא לא דיבר על המלחמה –שיכחה ושתיקה היו חלק מחיי המשפחה רק שהיה זיבאלד בן 17 ראה לראשונה סרט תעודי על שחרור מחנה בלזן לפני כן לא ידע כלום על מה שקרה טרום 1945. גם יהודים לא הכיר- במקום בו גדל לא חיו יהודים. מאוחר יותר עבר לאנגליה שם חיי ולימד הוא התחיל לכתוב בגיל מאוחר ולטענתו מעולם לא הרגיש בבית הן באנגליה והן בגרמניה, שפת כתיבתו נשארה גרמנית את חייו גדעה תאונת דרכים טראגית.

מאחורי הקלעים של הספר מסתתרות למעשה 2 או 3 דמויות אמתיות, האחד הוא קולגה שלו והשניה היא אישה יהודיה אנגליה אותה ראה בסרט תעודי על חייה -היא סיפרה שהיא ואחותה התאומה באו לאנגליה בתקופת המלחמה וגדלו אצל כומר קלווניסטי מווילס. תאומתה נפטרה והיא ששרדה מעולם לא ידעה דבר על מוצאה.

זיבאלד אמר דבר חשוב על ספרות " זכרון הוא עמוד השדרה של הספרות . לדעתי זה ברור כשמש שאלה שאין להם זיכרונות או זכרון יש להם סיכויי טוב יותר לחיות חיים מאושרים יותר מאלה החיים עם זיכרונות. אך ברור הדבר שאין זה אפשרי."

"זכרון אפילו אם אתה מדחיק תמיד יחזור אל חייך מחדש בלי זכרון זיכרונות אין כתיבה. "

ואכן גיבור הספר נטול הזיכרון לכאורה מגיע לידי התמוטטות נפשית. הוא חייב לחפש את זהותו ואת עברו כדי שיוכל להמשיך לחיות .

הספר מעולה, ממליצה בחום לקרוא גם את ה"מהגרים" שלו. כל כך חבל שתאונה קטלנית גדעה את חייו בשיא פריחתו הספרותית.