ציפורים בלי כנפיים מאת לואי דה-ברנייר

הוצאת כנרת

בכל מיני דרכים אפשר ללמוד היסטוריה דרך טיולים, ספרים, צילומים, ציורים,סיפורי עם, אגדות ועוד ועוד.

לא כאן המקום להיכנס לדיון דידקטי זה כי פשוט לא מבינה בכך אבל מה שכן רלוונטי לעניין שלנו הוא שמתוך הספר הזה ניתן ללמוד על מהלכים מדיניים בתורכיה ערב ומשך (ואפילו קצת אחרי) מלחמת העולם הראשונה, על חיים משותפים ופורים בין יוונים, ארמנים ותורכים,

על המאורעות הטרגיים של קרב גליפולי והסכם לוזאן שנחתם ב1923 בין תורכיה ליוון בו נקבעו חילופי שטחים וחילופי אוכלוסין בין שתי המדינות (הסכם שהיה אסון דמוגרפי ל2 המדינות) כל זאת באמצעות תולדותיה של עיירה קטנה אחת בדרום תורכיה -אסקביחצ'ה. .במשך דורות רבים גרו שם תורכים, יונים וארמנים- נוצרים ומוסלמים טווים את חוטי חייהם יחדיו.

היונים דברו תורכית , המוסלמים הכירו היטב את מנהגי הנוצרים, האימאם המוסלמי הוא חברו של הכומר שיחותיהם נסבות סביב מהות הדת , הם מתייעצים זה בזה,

נשואי תערובת היו ענין שבשגרה – האשה קבלה על עצמה את דת בעלה. הספר מוליך את הקורא מהתקופה האידילית הזאת ועד לטרגדיה שהתרחשה במקום - שנתה ועצבה את פני הגאוגרפיה וההיסטוריה של יוון ותורכיה עד היום.

הקולות העיקריים בספר הם של:

"רוסטם ביי" גביר העיירה הנשוי ל"תאמרה" אשר בוגדת בו , דינה נחרץ לסקילה באבנים.

הפילגש הצ'רקסית של רוסטאם ביי "ליילה חנאם" תולדותיה וסיפור השתלשלות יחסיהם שתחילתם ב"הסדר" (קנייה ) והתפתחותם לאהבה רומנטית בוגרת,

מסכת יחסים של כבוד ודאגה.

"איסקנדר הכדר", "אברהים "המאוהב ב"פיילוטי", "לבון" הארמני ההתעללות בו שכמו מאורע סקילת תאמרה באבנים הוא סיפור אלים

אך גם אנושי ונוגע ללב שאינו נשאר תלויי בחלל ריק אלא סמוך על נסיבות אישיות ואנושיות הקשורות בטבען של אנשי העיירה .

"קראטווק" ו"מחמטציק" שני הילדים החברים הטובים ומשפחותיהם האחת נוצרית השניה מוסלמית.

הנוצרי יילמד את המוסלמי לכתוב, השפה היא תורכית הכתב הוא יווני.....דרך מכתביו של קראטווק למשפחתו "נלמד" על קרב גליפולי והשיח האנושי-אכזרי

שהתרחש שם שוחה ליד שוחה - כל כך אופייני למלחמת העולם הראשונה.

"פיילוטי" הילדה היפה של המקום וקצת הרהורים פילוסופיים על מהותו וכוחו של היופי.

"מוסטפא כאמל" הרי הוא אתתורק, שמאוחר יותר ישלוט בתורכיה ויעביר אותה דרך מהפכה תרבותית.

טכנית הספר מורכב מ95 פרקים קצרים. כל פרק מספר קטע מחייו של גיבור זה או אחר הקורא מחבר את החוטים או הקטעים עד שהוא מקבל תמונה כללית ורחבה .

מוכרחה לציין שיש סכנה בדרך כתיבה שכזאת אפשר בהחלט ליפול לתוך סבך של סיפורים מקוטעים שאינם נארגים ליריעה אחת.

לואי דה ברנייר אינו נופל להפך הוא מצליח לאגד את כל החוטים הפזורים ולשזור אריג ססגוני ורבגוני. מאוד מומלץ.