Monday, July 30, 2007






שלך, סנדרו מאת צבי ינאי

הוצאת כתר


רומן מכתבים שנכתב על ידי צבי ינאי מי שהיה במשך שנים רבות מנכ"ל משרד המדע ועורך כתב העת "מחשבות". הסיפור מגולל את תולדות חייו של צבי ינאי או כפי שנקרא בילדותו סנדרו טוט ומשפחתו-צרור מכתבים שהתגלה משמש בידי המחבר כטריגר לסיפור.

רוב המכתבים הם מכתביה של סבתו אל אמו (יוצי) שהיתה רקדנית יהודיה ובגיל 17 התאהבה באומן הונגרי נודד עזבה את ביתה חייה עמו באיטליה וילדה לו 4 ילדים. הילדים מופקדים אצל משפחות אומנות שלושה מהם חזרו לחיק המשפחה אחד (רומלו) נשאר אצל משפחה אומנת - עד היום לא ברור מדוע.

התקופה היא ערב ומשך מלחמת העולם השניה , האם שבעלה נטש אותה הסתירה את יהדותה ובקושי מפרנסת את ילדיה, שתי בנות ובן, לבסוף בגיל 32 היא מתה ממחלת לב. הסבתא עברה לוינה ומאוחר יותר גורשה לפולין לגטו לובלין ושם גם מוצאת את מותה, קיימת גם משפחה בהונגריה וכמובן פאלי אחיה של יוצי (אמו של טוט) שעזב את אירופה הצטרף לבית"ר ונסע לישראל (פלשתינה של אז).

הסיפור עצמו מפותל, לא תמיד קל ללכת אחרי השתלשלות של מאורעות דרך חלופת מכתבים אך המחבר מצליח לשמור על רצף סיפורי מרתק. ינאי משכיל להשתמש במכתבים כמפתח, אולי מפתח לליבו? או כמו יין טוב שמרופף את את אותה המחיצה שהגנה עליו תמיד. בעמוד 121 הוא כותב שהחלל הגדול שהותיר מותה של אמו הרחיק אותו מכל מי שהיה עשוי לפתח אליו קרבה רגשית "חשתי באותה עת שיהיה עלי לעבור את החיים לבדי ולפיכך יש לחסום דברים שעלולים לרכך – ואפילו לסדוק – את קליפת המגן"....נראה שהמכתבים כן הצליחו לסדוק קליפה זו אמנם באופן מאופק ורציונלי קמעה אבל הסדק בהחלט נפער. חליפת המכתבים היא חד צדדית כמו שיחה עם מטפל ומזכירה תהליך של אנליזה שומעים רק את קולו של סנדרו כל קול נוסף נשמע תמיד דרכו.

מכתביה של סבתא, מכתביו של אביו לאמו, בני משפחה אחרים (אילונקה), רשויות מקומיות הן הקול האחר. דעותיו והשערותיו של סנדרו (ינאי) לא משאירות הרבה מקום לקורא ולדעתו שלו שאולי שונה היא - מצאתי שקשה לבצר עמדה עצמאית למכתבים כי תמיד צריך להתמודד עם פירושיו של המחבר. אולי זו תוצאה של רומן שהוא בעצם שעטנז של סיפורת ואוטוביוגרפיה.


יופיו של הספר נעוץ גם בעובדה שאין כאן רק סיפור פרטי- יש כאן למעשה קינה (יהודית?) על תקופה בה משפחות רבות נפרדו או אולצו להיפרד, סבל של נדודים וגלות, זהויות חצויות או לא ידועות, אבדן עוני והשפלה. גם המעבר לארץ ישראל לא ממתיק באופן מידי את גלולת המרורים של סנדרו ואחיותיו, ההסתגלות היא קשה כמעט בלתי אפשרית תחילת דרכם היא בקיבוץ רמת-דוד זרותם הבולטת היא מקור כאב בלתי נדלה

כמו שהוא כותב בעמוד 302 "עד מהרה למדתי שאף כי הכול שווים בקיבוץ יש שווים יותר".

סנדרו שהפך לצבי ינאי מספר גם בקצרה אודות הגורמים שהשפיעו על ערכיו, הגותו, יחסו לדת, חברה, פילוסופיה וספרות .

No comments: