סטפן צוויג סופר, ביוגרף ומתרגם היה כבר מפורסם בתקופתו שנות העשרים והשלושים- ספריו תורגמו לשפות רבות והוא נהנה מפופולריות רבה.

הוא נולד בווינה בן למשפחה יהודיה אמידה, למד באוסטריה וגרמניה ובשנת 1913 עבר לגור בזלצבורג, אך לפני כן טייל רבות בעולם. הוא בקר באפריקה, צפון ומרכז אמריקה, הודו ורוסיה -

בין חבריו היו גורקי, רילקה, רודן וטוסקניני.

צוויג חיי בזלצבורג כ- 20 שנה (שם גם נשא לאשה את אשתו הראשונה) אחר כך עבר לציריך. עוד בהיותו בזלצבורג חשש שרדיפות היהודים על ידי היטלר היו מכוונות אליו אישית

ומעולם לא החלים מפרנויה זאת - מאוחר יותר גורש ללונדון ושם בשנת 1938 כתב את הספר הזה. סיפור אהבה שחור ומדכא המוכיח את בקיאותו של צוויג בתורת פרויד (אותו הכיר באופן אישי)

הכל יש כאן בסיפור הזה תשוקה אובססיה ואשמה .

בשנת 1940 עבר לברזיל התגרש מאשתו הראשונה והתחתן עם שרלוט אלטמן מזכירתו, בשנת 1942 הוא מתאבד.

אנטון סגן צעיר בחיל הפרשים האוסטרו הונגרי, גיבור הספר ומספרו, מוצב בעיירה קטנה שם הוא מתיידד עם משפחתו של העשיר המקומי.

אבא, בת נכה בת 17 המרותקת לכסא גלגלים, רופא המטפל בה ובת משפחה הם הגיבורים הראשיים, גם חבריו אנשי הצבא ומפקדו מהווים חלק חשוב בהתרחשות ובמיוחד

הקודים החברתיים שהיו כל כך אופייניים לתקופה זו ערב מלחמת העולם הראשונה .

הבת הצעירה והנכה מתאהבת בקצין הצעיר אהבה אובססיבית כמעט רודנית, למעשה היא משעבדת את האחר על ידי אהבתה המוגזמת - אנטון מגיב לצרכיה מתוך רגשות אשמה ורחמים,

מאוחר יותר הוא מתחרט אינו עומד בפני הלחץ החברתי ונוטש אותה. החלטה שתביא לתוצאות הרות גורל.

כמעט כמו ארכאולוג של הנפש חושף צוויג בספר זה את הדינמיקות הפועלות ביחסים בין גבר לאשה, את זרע-האנוכיות הנמצא בכל מערכת יחסים, אובססיות, אשמה, פנטזיות,

רחמים ודילמות מוסריות רבות אחרות .

קיים גם דיון נרחב אודות שני סוגים של רחמים האחד פחדן רגשני שאינו אלא קוצר רוחו של הלב, אחד רצונו, להשתחרר כמה שמהר יותר מן ההשפעה הבלתי נעימה של סבל האחר.

רחמים שאינם אלא הגנה בפני סבלו של הזולת. ואילו הסוג השני הוא סוג של רחמים לא רגשני, החלטה נחושה, סבלנות וסובלנות

למרות העובדה שהספר הזה מספר סיפור אישי הנסוב סביב 4 דמויות מרכזיות הדילמות הן אוניברסליות שכולנו נתקלים בהם -אז ועכשיו- לכן, למרות השפה הקצת ארכאית (ותודה לניצה בן-ארי עבור התרגום הנפלא) והתקופהההיסטורית של טרום מלחמת העולם הראשונה הספר הזה עדיין מאוד רלוונטי, הסיפור הזה יכול להתרחש בכל מקום ובכל תקופה.

רות אלמוג כתבה ב"הארץ" ("האיש שהתגעגע בן עדן על הגיהינום"13-4-07 ):

"צוויג חיי בשלוש עולמות: כילד ואיש צעיר היה שייך למונרכיה ההבסורגית, שהתגלמה בבית הוריו בווינה; בתקופת בין המלחמות חיי בזלצבורג, ואחר כך באה תקופת הגלות בלונדון, בארצות הברית ובברזיל.

אבל מולדתו האמתית היתה הכתיבה"...